books-690219_1920

בניגוד לדעת הציבור, הכלל הקיים הוא שהבעל לא יכול לנשל את האישה מהזכות לכתובה לאחר מותו, מכיוון שמדובר במסמך משפטי שהופך לחוב מעל עיזבון הבעל.

בחוק הירושה מעוגנת זכות האלמנה לקבל את דמי כתובתה, אולם אלו מוגבלים ל'סכום סביר'. יתרת הסכום שמעבר לאותו סכום סביר, עשויה להיגבות על ידי האלמנה אחרי תשלום יתר חובות העיזבון.

עד לא מזמן, החוק בנושא הכתובה מן העיזבון לא היה ברור לגמרי לכל העוסקים בתחום העיזבונות. אלא שעו"ד אורי צפת יצר תקדים חשוב מאוד, כשהצליח למנוע מאלמנה לזכות בדמי כתובתה המוערכים בלמעלה ממיליון דולר. מדובר בפסק דין המהווה אבן דרך בתחום, שכן מאותו יום הכתובה הפכה ל"פופולרית" בכל ענייני הירושה בכלל ובנושאי הצוואה בפרט.

מזונות מהעיזבון

חוק הירושה ניתק את הקשר בין הכתובה לזכותה של האלמנה למזונות מן העיזבון. סילוק הכתובה לא מאיין את זכותה של האלמנה למזונות. אולם, כאשר מנכים את הכתובה מחלקה של האלמנה בירושה על פי דין, מביאים בחשבון בפסיקת מזונות מן העיזבון את אשר קיבלה האלמנה על פי כתובתה.

באשר למזונות מהעיזבון, יש קריטריונים המופיעים בחוק הקובעים את זכאותו של התובע מן העיזבון ואת שיעור המזונות שלהם הוא זכאי. אולם, רשימת הקריטריונים אינה 'הרמטית' ובית המשפט יכול להביא בחשבון שיקולים נוספים בבואו להכריע.